הרפובליקה הדומיניקנית
הרפובליקה הדומיניקנית 
בעודנו מחפשים יעד שמשי עם אטרקציות וחופים, מצאנו את עצמנו משוטטים במדריכי הרפובליקה הדומיניקנית וזו בשנייה תפסה את עינינו.
שמענו פה ושם על החופים המדהימים שלה, אבל כשצללנו עמוק יותר, הבנו שיש לה תרבות עשירה והרבה יותר להציע ממה שדמיינו.
האם אי פעם הגעתם למקום כל כך קסום
שמרגיש כמו חלום שמעולם לא רציתם להתעורר ממנו?
ככה בדיוק הרגשנו כל השהות ברפובליקה הדומיניקנית!
מהרגע הראשון של מבט העל מהמטוס הבנו את גודל ה ״אירוע״.
נחתנו בפונטקנה בשדה יחסית קטן, וכבר שם האנשים קיבלו את פנינו בחיוך גדול וזרועות פתוחות.
מיד הבחנו שיש משהו מיוחד להפליא בפשטות ובחום של המקומיים כאן. כזה שמזכיר לנו שהשמחות הפשוטות ביותר בחיים הן העמוקות ביותר.
יצאנו מהשדה ואכן הרגשנו שהגענו למדינה חמה. כ 30 מעלות קבוע כל ימות השנה. לפעמים גשם טרופי ל 10 דקות ושוב שמש כל היום…
לא משנה איפה תהיו, בסוף איכשהו תמצאו את עצמכם מטיילים לאורך רצועות אינסופיות של חופים לבנים, מלווה ברשרוש הגלים, חשים את החול הלבן הרך בין אצבעות הרגליים (בלי אבן אחת) ואת הבריזה העדינה נושבת בין עצי הקוקוס הרבים שמעלינו
אי אפשר שלא להרגיש שלווה לנוכח המראה גלויה הזה.
אפילו עצי הדקל מתנועעים בקצב האווירה הנינוחה של האי.
זה ממש נראה כמו שמדמיינים, ולא בכדי כאן צילמו את ״הלגונה הכחולה״ וכאן באים ממדינות רבות לצלם את התכנית ״הישרדות״.
אבל הפלאים לא עוצרים בקו החוף!
מתחת למים התכולים הנוצצים והכה שקופים שוכן עולם שלם נוסף שמחכה להתגלות.
התמזל מזלנו לשחות לצד בעלי חיים ימיים נדירים כמו צבי ים ענקיים או כאלו שרק נולדו, כוכבי ים, דולפינים… עליהם שומרים פה מכל משמר.
וכשהאור דועך, האי מתעורר לחיים בצורה חדשה לגמרי.
המסיבות כאן הן אגדיות, נמשכות אל תוך הלילה ומלאות בקצבים מדבקים שגורמים לכולם לקום על הרגליים
אין כמו לרקוד יחף מתחת לחופת כוכבים עם מקצבי מוסיקה מקומית שמחה.
בכל רצועת חוף, ולא משנה סופ״ש, חג או יום חול, תהיה מסיבה מסוג אחר, החל ממוסיקה אלקטרונית, ממשיך במוסיקה מערבית מוכרת, ממשיך בסמבה דומיניקנית וכלה במסיבות רומנטיות עם שירי אוירה לטיניים.
ואותו דבר בכל פינה בעיר, כל מועדון, כל פאב, כל מסעדה… בכל פינה כולם רוקדים ושרים.
הרגשנו בטוח להלך ברחובות בשעות הקטנות של הלילה, ולא נתקלנו אף לא פעם אחת בתקרית לא נעימה.
והאוכל!
גם בלוטות הטעם שלנו יצאו להרפתקה משלהן .
.המסעדות המצוינות שביקרנו ועליהן קראנו מראש מגישות מנות בלתי רגילות המבוססות בעיקר על מאכלים מן הים.
לעיתים אף קנינו דגים ישירות מהדייג ועצרנו אצל אחד המנגליסטים בפינת רחוב שיצלה לנו אותם. קשה לתאר במילים כמה טרי, כמה טעים וכמה אותנטי והם כמובן הכינו זאת באהבה ובלי לבקש תמורה.
ואיך לא, הפירות האקזוטיים עם הטעמים המקומיים שמעולם לא שמענו עליהם, שהופכים כל ארוחה לבלתי נשכחת בשל הקוקטייל שלצידה.
המשקה האהוב עלינו זה ממחואנה (לא מריחואנה חחח אלא ממחואנה המורכב מרום, יין ודבש).
מוזמנים לבוא אליי לנסות, זה ממכר.
ושלא נדבר על הסיגרים הפראשים שיש ברפובליקה, שרק בדיעבד הבנו שכבר מזמן עברה את קובה בייצור סיגרים איכותיים. ביקרנו במפעל מקומי וזה מרתק ביותר לראות איזו מקצוענות ואומנות זאת.
אם אנסה לסכם אז כל רגע כאן מרגיש כמו אוצר, ואנחנו רק סופגים את כל החוויות המדהימות שיש לגן העדן הזה להציע.
אנחנו עוד נשוב להשלים מה שלא הספקנו ובעיקר לסנטו דומינגו שבא לא ביקרנו בכלל בידיעה שאנחנו מפספסים משהו גדול.
אני בדעה שתמיד צריך לעזוב עם טעם של עוד…
תודה לך הרפובליקה…
נראה לי שעכשיו דיי לדיבורים
תראו על מה אני מדבר, כל זוית מעדשת המצלמה הופכת לגלויה.
תהנו…
