האי איתקה
השייט לאיתקה (Ithaca)… וואו.
אין פלא שזה מה ששדרג את החופשה.
יש סיבה שהאי הזה נשאר סמל נצחי במיטולוגיה (הבית האגדי של אודיסאוס) לגעגוע ולמסע מושלם.
כשמגיעים אליו מקפלוניה השכנה, מרגישים מיד שהקצב משתנה.
הוא קטן יותר, אינטימי, ומרגיש קצת כאילו הזמן עצר בו מלכת.
הכניסה לאי היא לא פחות מרגע של קסם, ומרגיש כמו להיכנס לציור שנחרט בראש הרבה זמן.
חלק גדול מהקסם של איתקה, במיוחד בשייט, הוא האפשרות להגיע לחופים בתוליים נסתרים שאי אפשר להגיע אליהם ברכב. חופים עם מים בצבע טורקיז משוגע וחלוקי נחל לבנים, מוקפים בצוקים ירוקים. המים שם צלולים ברמה שאפשר לראות את הקרקעית גם בעומק של עשרה מטרים.
השייט לאי מגיע מצפון ואז פוגשים את קיוני – כפר דייגים קטן ומהמם שנמצא בתוך מפרץ מוגן. הטברנות שם יושבות ממש על קו המים, והאווירה שם הרבה יותר רגועה ואותנטית, בלי המולת התיירים הגדולה.
משם אספו אותנו ברכב למסעדת דגים משפחתית אותנטית כזו שהדגים נמשו באותו בוקר מהים, וזו ללא ספק היתה חוויה יוונית במיטבה.
מעבר לנופים, באיתקה יש אנרגיה מיוחדת בגלל הסיפור של אודיסאוס.
המחשבה שאתם משייטים באותם המים שבהם הוא חיפש את הדרך הביתה במשך עשר שנים מוסיפה לכל החוויה איזה עומק רומנטי והיסטורי.
למי שלא מכיר
הנה תקציר המסע של אודיסאוס לאיתקה.
הנוסע שנמצא בדרכו אל האי איתקה (מחוז חפצו). אך הוא לא ממהר להגיע ומקווה שהדרך תהיה ארוכה ומלאה בהרפתקאות, ידע וחוויות.
הוא מבקר בנמלים חדשים, קונה סחורות יפות, לומד מחכמים ולא מפחד ממכשולים.
למעשה איתקה היא רק התירוץ ליציאה למסע.
ללא איתקה לא היה יוצא לדרך, שבה חבוי העושר הרוחני האמיתי שרכש במהלך המסע עצמו.
כי גם כשהגיע אודיסאוס לאיתקה וגילה שהיא "ענייה" וקטנה, היא לא רימתה אותו. היא כבר העניקה לו את בדבר המופלא ביותר, וזוהי החכמה האמיתית שצבר בדרכו.
המסר הוא ליהנות מההווה ומהתהליך (בחיים, בקריירה, בלמידה) במקום להיות ממוקדים רק בתוצאה הסופית.
והנה קצת תמונות מקפלוניה ומהאי אתיקה
